דברו איתנו
LinkedInTwitterFacebook

B-NEWS

Icon ליאור נגה
Icon

17-08-21

הון סיכון? שינוי מגמה או ממש מהפכה

מינואר ועד יוני גייסו סטארט־אפים אמריקאים סכום שיא של כ־150 מיליארד דולר, יותר מכל שנת 2020. איך זה קרה, מי נכנסו לשוק עם כיסים תפוחים, איך זה קשור לקורונה, איך זה קשור לאינפלציה, לעליית מחירי הדירות ולאפשרות שלכם להרוויח ולחסוך לחתונות הילדים? • ומי כבר הספיק "לעשות קופה" מהמגמה החדשה?

Image

אתם תופתעו כשתסיימו לקרוא את הכתבה הזאת ולא רק בגלל שהנתונים שבה מפתיעים אלא בעיקר בגלל שנכנסנו לגל הרביעי של הקורונה. מה הקשר, אתם שואלים ובצדק. אוקיי, אז נתחיל בנתונים:

בששת החודשים הראשונים של שנת הכספים הנוכחית (2021) גייסו חברות הזנק אמריקאיות סכום של כ־150 מיליארד דולר. לשם השוואה, יותר מכל הסכום שגויס בכל השנה הקודמת, שנת 2020. רגע, לא תאמינו מהיכן הגיע הכסף הגדול הזה. למעלה מ־40% ממנו הגיע בכלל מחברות וגופים מנהלים, כלומר או גופים פרטיים שמנהלים את הכסף שלהם באופן עצמאי או גופים ציבוריים, מה שאנו מכנים פה בישראל בכינוי 'מוסדיים'. ההערכה היא שהנתח של הגופים הללו בשוק הסטארט־אפים יעלה על 50% עד סוף השנה וידחק את רגליהן של קרנות הון הסיכון שהיו המשקיעות המסורתיות בחברות ההזנק. לנתון הזה יש משמעות קרדינאלית לכל המשקיעים בענף הזה והוא משקף דרמה של ממש שהולכת וגדלה מחודש לחודש בשנה האחרונה.

חכו, יש עוד. אתם זוכרים שמדובר בחברות הזנק, דהיינו חברות בתחילת דרכן. עכשיו תקראו את הנתון הבא: בארבע השנים שמ־2016 ועד 2019 כולל, היה מספרם של הגיוסים שחצו את קו המאה מיליון דולר, נמוך מארבעים בחודש. בשנה הנוכחית עמד מספרם על יותר ממאה ועשרים בחודש. פי שלושה גיוסי ענק של יותר ממאה מיליון דולר. וכל זה קורה בשנת קורונה עם גלי תחלואה שבאים והולכים כמו מזג האוויר בקו המשווה.

מציבים תנאים למשקיעים

לכל הנתונים המדהימים הללו עשויה להיות השפעה גדולה מאוד על מי שבחר להשקיע בחדשנות והייטק בדגש על חברות הזנק (סטארט־אפים) ומסתבר שבשנה האחרונה ישנם הרבה מאוד כאלה בקרב הציבור החרדי, כפי שמסביר אליעזר גרוס, מייסד ומנכ"ל קבוצת 'בסדנו' שמספר שהשנה האחרונה – שנת הקורונה – היטיבה מאוד עם המשקיעים בקבוצה. "מה שקורה בשנתיים האחרונות, במיוחד הכניסה המאסיבית של גופים שלא היו פעם חלק ממשקיעי ההון סיכון, משפיע מאוד על סיכויי הרווח של המשקיעים בקבוצה שלנו וההסבר מאוד פשוט:

"כמדיניות אנחנו משקיעים בשלבים מאוד מקדמיים בחיי החברות שאנחנו בוחרים בפינצטה. בשלב הזה ההשקעה קטנה ביחס לתשואה הענקית שאפשר להפיק ממנה. הגישה שלנו היא להיכנס להשקעה בשלבים הראשוניים ולצאת בשלב השני או השלישי כאשר הקרנות הגדולות נכנסות לתמונה ו"מדללות" את המייסדים ואת המשקיעים בשלב ה־SEED ואף קודם לו. ההתנפלות של השנה האחרונה הפכה את הקערה על פיה. יש יותר כסף שמחפש השקעות מאשר סטארט־אפים שמחפשים לגייס כסף. המשמעות היא שהמשקיעים שלנו שנכנסים תמיד בשלב הראשון, העלו את ערך ההשקעה שלהם בצורה מאוד ניכרת לעיתים עוד לפני שיש לחברה מכירות של ממש, לעיתים אפילו לפני שיש מוצר".

ואכן, אחת התופעות המוזרות של השנה האחרונה שבאה לידי ביטוי משמעותי בשוק גיוסי ההון סיכון, הוא הורדת רף הזהירות הנדרשת מגופי ההשקעה. מקימי סטארט־אפים כה מבוקשים על־ידי חברות ניהול נכסים שהם מרשים לעצמם להתנות תנאים כדי לקבל את הכסף של אותן חברות "ולהסכים" שהן ישקיעו אצלם. בבסדנו הסבירו: "לא מדובר בשלב הראשוני והמקדמי בו לא תמצאו את המשקיעים הגדולים, אפילו לא את חברות הנכסים שפחות 'מוּנָחוּת' בחדשנות ופטנטים, אלא בשלבים הבאים, כלומר, השלבים בהם אנחנו יוצאים עם תשואה יפה עבור המשקיעים שלנו".

השנה של המשקיעים

השינוי הזה בשוק ההשקעות הוא שינוי עמוק שמתרחש כבר כמה שנים מתחת לרדאר ויצא לאור בשנה האחרונה למרות הקורונה ואולי דווקא בגלל המגיפה המתעתעת הזו. בבסדנו מסבירים: "קרו כאן כמה תהליכים במקביל שהגיעו לשיא בשנת הקורונה. ההרחבה הכמותית, כלומר הריבית האפסית ברוב מדינות המערב, המדינות המפותחות, הזרימה המון כסף לשוק. נזכיר שזה כבר יותר מעשור שהריביות במערב נמוכות, אפסיות ואפילו שליליות. הכסף הזה חיפש השקעות שיניבו עוד כסף…

"זה מסביר את עליית מחירי הבתים בארצות הברית בשנים האחרונות ואצלנו מאז שלהי העשור הראשון של האלף השלישי למניינם. אבל זה מסביר גם את התשואות הגבוהות שעשו המדדים המובילים בשוקי ההון בעולם. בשנה האחרונה, בעקבות התפרצות הנגיף, חווה שוק ההון טלטלות שבאו לידי ביטוי גם במחירי הסחורות, המתכות היקרות ואפילו מטבעות הקריפטו. זה הגדיל עוד יותר את זרימת ההון לחברות ההזנק שנתפסות כהזדמנות 'לעשות קופה' שכן עם הסיכון בא סיכוי גדול יותר להשיג תשואה טובה, בוודאי בסביבת ריבית אפסית ונדנדה מפחידה באפיקים רבים".

על הניתוח של אנשי בסדנו יש להוסיף את החשש מפני התפרצות אינפלציונית בעולם המערבי בעקבות "שפיכת הכסף" על האזרחים בשל המגיפה, והשלכותיה על הגירעונות התקציביים של מדינות רבות ובהן גם ישראל. איך שהדברים נראים נכון להיום, המגמה הזו תימשך ככל הנראה כל עוד שהמשקיעים יחפשו "הזדמנויות השקעה". בבסדנו אמרו השבוע כי מסיכומי השנה שהייתה (תשפ"א), עולה כי הייתה זו שנתם של המשקיעים בקבוצה. מישהו אמר קורונה?