עובדים למען החברה: פתרונות מתקדמים לבעלי מוגבלויות

עלייה וירידה במדרגות, או כניסה למקומות ציבוריים הן פעולות פשוטות שרובנו נוהגים לבצע בכל יום מבלי לתת על כך את הדעת. רק כאשר אדם מהמעגל הקרוב לנו מתקשה בכך בשל פגיעה זמנית או לקות, אנו מבינים כי העולם שיצרנו אינו נגיש ברובו לבעלי מוגבלויות, ופעולות יומיומיות שונות מעמידות אוכלוסיות רבות בפני אתגרים כמעט בלתי אפשריים. מבין שלל האפליקציות והחידושים הטכנולוגים המושקים חדשות לבקרים ישנם כמה שנועדו לגשר על פערים שחווים בעלי המוגבלויות בהתנהלות בחיי היומיום. מי אחראי להם? אילו גופים מקדמים את הנושא? ואיזה מקום הוא תופס בעולם ההשקעות?
מאת: גלובס |

עלייה וירידה במדרגות, או כניסה למקומות ציבוריים הן פעולות פשוטות שרובנו נוהגים לבצע בכל יום מבלי לתת על כך את הדעת. רק כאשר אדם מהמעגל הקרוב לנו מתקשה בכך בשל פגיעה זמנית או לקות, אנו מבינים כי העולם שיצרנו אינו נגיש ברובו לבעלי מוגבלויות, ופעולות יומיומיות שונות מעמידות אוכלוסיות רבות בפני אתגרים כמעט בלתי אפשריים. מבין שלל האפליקציות והחידושים הטכנולוגים המושקים חדשות לבקרים ישנם כמה שנועדו לגשר על פערים שחווים בעלי המוגבלויות בהתנהלות בחיי היומיום. מי אחראי להם? אילו גופים מקדמים את הנושא? ואיזה מקום הוא תופס בעולם ההשקעות?

לדברי קובי ביטון, מנהל הפיתוח העסקי של קרן ההשקעות פרנס"ה מקבוצת בסדנו, "היזם הטיפוסי למיזם מסוג זה יהיה אדם שחווה את הבעיה או קרוב אליה ומנסה למצוא לה פתרון". הוא מביא כדוגמה "נכה צה"ל קטוע רגל מתחת לברך, שנתקל באי נוחות רבה בעת השימוש בתותבת שיצרה גרד רב וסכנה לזיהום. יחד עם אביו, חוקר באחת האוניברסיטאות בארץ, הם פיתחו תותבת בעלת מערכת אלקטרונית, אשר מתאימה עצמה לגדם ומווסתת את רמת הלחץ".

בקרן ההשקעות והיזמות, פרנס"ה מקבוצת בסדנו העוסקת, בין היתר, בפיתוח אמצעים לבעלי מוגבלויות, בוחנים בימים אלה מיזם שמטרתו לפתח עגלה המותאמת לעלייה ולירידה במדרגות עבור אנשים הנתמכים בכיסאות גלגלים. "זוהי אחת הבעיות הנפוצות בתחום ההנגשה לבעלי מוגבלויות", מסביר קובי ביטון, מנהל הפיתוח העסקי בפרנס"ה, "כסא נכים סטנדרטי או ממונע לא מאפשר היום באופן בטוח ירידה או עלייה במדרגות". לדבריו, המיזם שנמצא כעת בשלב של אב-טיפוס הוא עגלה המאזנת את הכיסא שבו יושב המשתמש ומאפשרת לו ירידה ועלייה בטוחה במדרגות". עוד מפתחים בקרן שיטה חדשה אשר עשוייה לשפר באופן משמעותי את השמיעה, ללא צורך באביזרים נלווים וכן בוחנים שיטות חדשות להשבת שיווי המשקל לנפגעי ראש.

להפגיש בין הצורך לפתרון

עוד מקור ליוזמות מסוג זה הוא עמותות שייעודן הוא מציאת פתרונות למוגבלויות שונות. אחת מהן היא “tikun olam makers”, הנושאת את ראשי התיבות TOM. הרעיון שעומד מאחורי הארגון הוא שימוש בטכנולוגיה על מנת לתת מענה לבעיות חברתיות בדגש על נושאים שלא קיים להם פתרון בשוק או שהפתרון הנוכחי יקר עבורם. "אם אין לי בן משפחה עם כסא גלגלים אני לא באמת קרוב לצורך המיוחד שלו ולא מבין עד כמה הוא קריטי, לכן היכולת שלי לאפיין את הצורך וליצור לו פתרון היא מאוד נמוכה - מכיר הצורך הטוב ביותר הוא האדם עם המגבלה", מסביר ארנון זמיר, מנהל פרויקט tom במכון ראות, "ב-tom אנחנו מפגישים בין אנשים שמכירים את הצורך (need knowers) עם אנשי עשייה (makers).

אחד הפיתוחים של tom, בשיתוף עם בית לווינשטיין, הוא קביים חכמים. בידית הקב מותקנת מערכת חיישנים שמסייעת לאסוף מידע רפואי כמו גובה לחץ הדם ומדידת דופק של המשתמש בקביים. אחד מאנשי הצוות שהגה את הרעיון הוא ד"ר ירון סחר, מנהל מחלקת פגיעות ראש בבית לווינשטיין שנעזר בעצמו בקביים.

את מרבית המיזמים מפתחים ב"מייקאתונים" של TOM , אלה הם מרתונים של עשייה ויצירת פתרונות ממשיים בהם מעצבים ומפתחים מוכשרים עובדים לצד ועבור אנשים עם צרכים מיוחדים. הפרויקט החל לפני פחות משנה בישראל, ומתפשט כבר לברזיל וארה"ב. במסגרתו, לדוגמה, ייצרו בברזיל מכשיר הקורא כתב ברייל ממסך מחשב שעלותו לצרכן היא 15 דולר בלבד.

ב-3 ימי הפעילות של האירוע מתקבלים בין 10-15 אבי-טיפוס של מוצרים. "כשליש מהם לא שימושיים בכלל, ושני שליש אחרים נחלקים בין כאלה שיפתרו בעיה אחת לאדם ספציפי, לבין כאלה שהם בעלי פוטנציאל עסקי ואת האחרונים מחברים עם קרנות השקעה", מספר זמיר

פעילות דורשת השקעה

לדברי ביטון, בשנים האחרונות יש מגמת עלייה במודעות לתחום, וחתירה לפתרונות הנגשה למוגבלויות. וכן, עידוד של יזמים על ידי משרדים ממשלתיים להביא רעיונות ופתרונות. דוגמה לכך היא עמותת בית איזי שפירא, המציעה פיתוח של פתרונות לקידום יזמות בתחום בעלי המוגבלויות, אך באותה נשימה הוא מוסיף כי הגורמים שישקיעו בפתרונות כאלה הם לא ממשלתיים אלא קרנות מיוחדות שמפעילות מיזמים, או אנג'לים שעשו אקזיט. "לרוב הנטייה של אלה תהיה להשקיע בפתרון למגבלה מסוימת שנמצאת במעגל הקרוב אליהם, או במכוני מחקר, או במרכזי שיקום של בתי חולים. אמנם יש מיזמים שיכול להיות להם פוטנציאל עסקי גדול, יחד עם זאת איתור השווקים הללו דורש השקעה נכבדת. כולנו רוצים לתרום לחברה ובייחוד לאלה שידם אינה משגת, אבל חלק לא נכנסים לזה בגלל ההיבט העסקי.

"נכון להיום, לא רואים יזמים רבים, חברות או חממות אשר מקדישים את עצמם למציאת פתרונות לבעלי מוגבלויות, יתכן שמספר ההזדמנויות הוא לא רב ולא נותנים לנושא מספיק במה בכנסים ובפורומים בעולם הייטק והיזמות", אנחנו בקבוצת בסד"נו יזמות והשקעות מקווים לתרום את חלקנו בנושא, הוא מסכם.

למאמר באתר גלובס

רוצים להתייעץ? להיפגש? לקבל עדכונים? אנחנו פה בשבילכם: