ואחרי כן יצאו ברכוש גדול

ואחרי כן יצאו ברכוש גדול

  • יוני בר

במשך עשרות שנים הוא מתעסק בתחומים שונים ונמצא במדינות שונות ברחבי העולם ההכרות שלו עם ארה"ב וישראל יוצרת את הייחודיות של חברתו יש לו שני מסרים עבורנו: "ראשית, כל העסקים וההצלחות הם תוצאה של סייעתא דשמיא. שנית, כסף השמור בצד לחתונת הילדים לא משקיעים כלל, או שמשקיעים בזהירות ובפיזור" ר' אליעזר גרוס, מייסד ויו"ר קבוצת בסדנ"ו השקעות, בראיון ל'משפחה', עם ד"ר אילן כהן, השותף הבכיר בחברת ריינהולד כהן'- משרד הפטנטים הגדול בישראל, על החברה ששמה לה למטרה ללמד אתכם לדעת להרוויח בצורה חוקית וכשרה נעשה ונצליח
יוני בר

רבים מכירים אותו מהמניינים שהוא יוזם במטוס או מהפעילות נגד הדיבורים בתפילה, אך גם מי שלא מכיר אותו באופן אישי או בשמו הפרטי, יזהה בוודאי את החברה שייסד לפני כ-7 שנים, והוא יו"ר שלה: 'בסדנ"ו השקעות', או בשמה האמריקאי Bseed.
אליעזר, מה זה בסדנ"ו?
"ראשי תיבות: בסייעתא דשמיא נעשה ונצליח. בכלל, בכל העסקים והחברות שניהלתי במשך יותר מ-35 שנה, באנגליה, צרפת, בלגיה, הולנד, רומניה, רוסיה, סין, וכמובן ארה"ב וישראל – היה מתנוסס 'בס"ד' בהטיה כזו או אחרת, או במושג-נרדף כזה או אחר. מעבר לזה, כתבתי שלושה ספרים. הראשון, שהיה רב מכר בישראל ובארה"ב, נקרא 'נסייעתא דשמיא' – סיפורי 'השגחה פרטית' בעסקים, גם סיפורי הצלחה וגם סיפורי כישלונות, כי בסופו של דבר אנחנו מאמינים שהכל נעשה בהשגחה מלמעלה. הספר השני נקרא 'My silence partner', כשכוונתי להקב"ה. השלישי, 'גם לך יש אליעזר', כי לכל אחד יש את העזרה מבורא עולם. כל אחד מהספרים הודפס באלפי עותקים. הראשון, כאמור, היה רב-מכר, ואת האחרים כבר לא מכרתי אלא חילקתי".
על מה סיפרת בספרים אלו?
"על ניסיונות שלי מהעולם העסקי, כמו איך קרה שקניתי בטעות מטוס (וגם מכרתי אותו מיד לאחר מכן), איך הפכתי לבעלים של המכונית הארוכה בעולם (ראה תמונה), איך אפשר להפסיד גם בעסקה בטוחה, כמה שווים שני שקים מלאים סמרטוטים (75,000$), איך הפכתי לסוכן-מוסד ליום אחד, איך היו לי מניינים לתפילה במצבים שלא ייאמנו, ועוד כהנה וכהנה סיפורים מרתקים ומעניינים מהעולם העסקי ומהעולם התורני.
"הצד השווה בכל הסיפורים, שבכל דבר רואים סייעתא דשמיא ויד ד' מכוונת. וכמו שהזכרתי מקודם, רכשתי המון ניסיון עסקי במגוון תחומים ובהרבה מדינות, כמו גם קשרים חובקי-עולם, ואותם אני משתדל, בסייעתא דשמיא כמובן, להביא אל תוך העולם העסקי שלי גם כיום".
שלב "התפתחות הילד"
גרוס פעיל מאוד בעשייה הציבורית – בעיקר בקרב המגזר החרדי – שעליה הוא ממעט להרחיב את הדיבור. את מהות פעילותו בחברת בסדנ"ו ניתן להגדיר כשדכנות בין המשקיע בישראל ובארה"ב לבין חברות יזמות ישראליות ועסקאות נדל"ן אמריקאיות. שדכנות שאמורה להניב רווחים לשני הצדדים שמעוניינים, בסופו של דבר, לעמוד יחד תחת החופה ב'חתונת הכסף'.
תחילת דרכה של בסדנ"ו בתחום ההשקעות הייתה עם מוצר בשם 'סקיי-סבר'. פטנט עולמי לחילוץ והצלה מבניינים גבוהים בעת אסון. חברה זו יצרה חיבור, שנמשך עד היום, עם חברת ריינהולד-כהן – הגנה על קניין רוחני וזכויות יוצרים. כיום משמש אילן כהן, שותף בכיר בחברת ריינהולד-כהן, שגם השקיע מכספו ברבים ממיזמי החברה, ובכללם בחברת הניהול של בסדנ"ו – גם כחבר ועדת ההשקעות שלה.
לפני כ-9 שנים נכנס גרוס לשוק הפטנטים, תוך שהוא מתחיל להשקיע בהם. עם הזמן, לאחר שרכש מיומנות רבה בתחום, פנו אליו אנשים נוספים בבקשה כי ישקיע עבורם את כספם כפי שיראה לנכון. שנתיים לאחר מכן כבר הקים בעצמו את קבוצת בסדנ"ו – ניהול והשקעות.
העבודה המשותפת לבסדנ"ו וריינהולד-כהן נעשית בשני מישורים. חברת ריינהולד-כהן מאתרת חברות סטארט-אפ ישראליות בתחומים כגון: רפואה, חקלאות ונדל"ן, שדורשות את שירותי ההגנה שלה. לאחר מיפוי הבקשות וזיהוי של חברות בעלות פוטנציאל השקעה מרבי, מועברות החברות אל בסדנ"ו. במקביל, כאשר בסדנ"ו משקיעה בחברה בעלת פטנטים, היא מקשרת אותה עם ריינהולד-כהן שתעניק לה את שירותיה.
מה מיוחד במודל העסקי שלכם?
גרוס: "אקדים לך הקדמה, ותבין. סטארט-אפ ישראלי יימכר תמיד בחצי מחיר, או פחות, מסטארט-אפ אמריקאי, כיוון שכוח העבודה בארץ זול יותר מבארה"ב, כמו גם שאר ההוצאות. לכן משקיע יצטרך לגייס סכום נמוך יותר עבור רכישת חברה ישראלית מאשר אם ירצה לרכוש חברה אמריקאית. ממילא, כיוון שבדרך כלל נותנים 20 עד 25 אחוז משווי החברה בשלב הראשון – שוויה המיידי בעת הקמתה יהיה בחברה ישראלית כחצי משוויה של חברה אמריקאית. נוצר מצב לכאורה אבסורדי שבו אני, כמשקיע ישראלי, יכול לרכוש אחוזים בסטארט-אפ ישראלי במחיר, למשל, מיליון דולר, ולמכור אותם למחרת בארה"ב ב-2 מיליון דולר, שהרי שוויים גבוה יותר בארה"ב. רק שבמציאות זה לא קורה, מכיוון שהמשקיע האמריקאי עושה 'בדיקת נאותות' שבה הוא רואה שרק אתמול היה שווי החברה חצי ממה שאני מנסה למכור לו, וזה נראה בהחלט לא הגיוני ולא הוגן. אבל אם אקנה חברה ישראלית, ובמשך תקופה אקדם אותה ורק לאחר מכן, שנה או שנתיים, אמכור אותה – אז אוכל לדרוש עבורה יותר, אולי אפילו יותר מכפול. ומכיוון שבכל מקרה שווי החברה תמיד יהיה כפול באמריקה, אם כן מה שאני דורש עכשיו – כבר נשמע לקונה האמריקאי הוגן. אגב, דבר כזה יכול לקרות בעיקר אצלנו. מאחר שבסדנ"ו היא החברה היחידה שנעזרת בכוח ובקשרים של המגזר האורתודוקסי בארה"ב כדי לקדם מיזמים.
"בנוסף, אנחנו אולי מהיחידים שהמודל העסקי שלנו הוא להיכנס בשלב הראשון ולצאת אחרי שנתיים שלוש, ולא לחכות עשר שנים לאקזיט, ואסביר לך בהרחבה: בממוצע בחברת סטארט-אפ יש כשלושה סבבים של השקעה. השלב הראשון הוא שלב הרעיון, שאני מדמה אותו לתינוק הלומד לזחול, לשבת, לעמוד, ללכת, עד שהוא מתחיל לדבר ולרוץ. בשלב זה עדיין אי אפשר לעשות ביזנס בחברה, אבל כן אפשר להבחין שיש איזה פוטנציאל שהוא. השלב השני הוא כבר שלב בית-הספר, שבו הילד גדל ולומד בכיתה א' אחר כך ב' וכן הלאה. בשלב זה לוקחים את המוצר או השירות של החברה, בודקים, משפרים, יוצרים קשרים עם גופים, ואפילו מתחילים למכור קצת. השלב השלישי הוא כבר שלב בר-המצווה, הילד הופך לנער עד שמתבגר ונהיה איש. בשלב זה החברה מתחילה כבר למכור מכירות קטנות, כעשרות או מאות אלפי דולרים בשנה. השלב הרביעי והאחרון הוא ימי הבגרות, חתונה, ילדים, עבודה. בשלב זה החברה כבר עומדת על תילה. אנחנו בבסדנ"ו מטפלים בסטארט-אפ בשלב הראשון שלו, ומקסימום בשני. אגב, בשלבים אלו הכישלונות נמוכים יותר, ומבחינתנו זה גם השלב עם הכי הרבה סיפוק. רק לאחר שראינו ברכה בגידול וטיפוח החברה – מוכרים אותה ויוצאים".
אשמח לשמוע ממך דוגמאות…
"בעיה. לפי החוק והתקנון של רשויות SEC בארה"ב והרשות לניירות ערך בישראל, אסור לנו 'לדבר מספרים' מכיוון שאנחנו חברה פרטית. מה שכן אוכל לומר לך, שכבר היו לנו מספר מקרים של אקזיטים שבהם מכרנו את החברה לאחר שנות גידולה פי כמה משווי קנייתה, כמו גם מקרים שבהם הפסדנו חלק מהכסף או אפילו את כולו. אך מכיוון שאנחנו עובדים בשלבים ולא משקיעים את כל הכסף במכה אחת, לכן גם הפסד כל הכסף ייחשב אצלנו כהפסד חלק מהסכום שאותו התכוונו להשקיע, מאחר שכבר עצרנו את ההשקעה בתחילת הדרך. כתוצאה מכך היחס 'סיכון-סיכוי' שלנו הרבה יותר בריא מכל השקעה אחרת.
"אגב, כל גוף בעולם כמעט, כולל הגופים הכי שמרניים כמו גופי פנסיה וכדו', משקיעים לפחות חלק קטן מנכסיהם בחברות סטארט-אפ, כי זהו התחום הרווחי ביותר".
אז מפה אני יוצא לחפש סטארט-אפ להשקעה…
"בהצלחה. רק כדאי שתבין שזה לא עסק לפחדנים. חייבים קצת אומץ, כי תמיד בעסק הזה יש סיכונים".
יש לכם עוד תחומי עניין מלבד סטארט-אפ?
"אכן. חברות מסחריות ויזמות נדל"ן, בישראל ובארה"ב, אם כי בהיקפים יחסית קטנים של מיליוני דולרים בודדים בלבד. תחומים אלה הם פחות תחומי ההשקעות שלנו, ואנו מפתחים גם אותם בחברה".
משקיעים בערכים
לאחר שבסדנ"ו מחליטה להשקיע בחברת הזנק ישראלית, היא מכניסה אותה לשוק האמריקאי כדי למנף את הקשרים העסקיים שלה עם השוק העסקי בארה"ב. בשל כך יש יתרון עצום ליו"ר החברה, אליעזר גרוס, המקושר לאנשי מפתח גדולים בארה"ב, מאחר שכבר צבר קשרים וניסיון רב בתחומים רבים מזה עשרות שנים, לצורך פיתוח עסקי עבור החברות הישראליות המושקעות בבסדנ"ו. קשר עסקי זה עם בעלי הון מארה"ב הוא למעשה כניסה של בעל החברה המושקעת בבסדנ"ו אל השוק האמריקאי. "צריך להבין", מחדד גרוס את התועלת. "יש לנו יכולת לזהות הזדמנויות ולהבין מה חשוב לשוק האמריקאי, וכאשר השוק האמריקאי הוא חלק נכבד מהשוק הגלובלי, הצלחה בשוק זה היא למעשה הצלחה בין-לאומית".
ד"ר כהן: "מה שמבדל את בסדנ"ו מחברות השקעה אחרות, היא המערכת המקצועית והערכית שיש בה. זה בא לידי ביטוי הן בסוג ההשקעות, כשלמשל, בהשקעות שהן נגד תפיסת העולם המוסרית לעולם בסדנ"ו לא תשקיע כמו שלא תשקיע בחברה שאין לה איזה ערך-מוסף, והן בהתנהלות אמינה ושקופה מול הלקוחות".
גרוס: "מעבר לערכים, או כחלק מהם, הכל נעשה בחברה על פי ההלכה. הרה"ג ר' ישראל מרמורוש הוא המענה ההלכתי שלנו, ואנו נמצאים בהכשר בד"ץ תחת אחריותו של הרה"ג ר' שלמה זאב קרליבך, ראש תחום פיננסים בבד"ץ 'העדה החרדית'.
"בנוסף, מעבר לבדיקות שאנחנו עושים לכל החברות שרוצים להשקיע בבסדנ"ו, אנחנו מזהים גם את היזמים עצמם אם הם בעלי ערכים, אמינים, אינטליגנטים מחד גיסא וצנועים מאידך גיסא".
האם באמת חברות השקעה משתמשות בכסף שלנו באופן לא ראוי?
גרוס: "צריך להבין שרוב הטעויות של חברת השקעות עלולות לקרות בגלל שתי סיבות: האחת, חמדנות – הטעייה מכוונת של הלקוח – שלרוב אינו מבין הרבה בנבכי עולם הפיננסים – והחברה מנצלת את בורותו של הלקוח שלה ומטשטשת את הסיכונים בכוונה תחילה, כדי לשכנע את המשקיע שישקיע. השני, טעויות כאשר החברה עצמה אינה בקיאה בכל החוקים והיא עוברת על החוק שלא במודע, דבר שפועל לרעת הלקוח אך לא בכוונה תחילה.
"אם בממוצע יש 80% הטעייה מכוונת ו-20% טעות אנוש, אצלנו יש רק את ה-20% של הטעות, כיוון שחמדנות לא תמצא אצלנו. איננו מחפשים להרוויח בכל מחיר".
ד"ר כהן: "ולא רק שאין חמדנות לממון בחברת בסדנ"ו, אלא שבמידת הצורך אף יזהירו מספר פעמים את המשקיע ממקומות שאנו רואים לנכון להזהיר מפניהם. לעיתים, אף שהלקוח מעוניין להשקיע סכום גבוה, בסדנ"ו תוותר על הכסף הזה ובלבד שלא לעבור על עיקרון אחד מוסרי.
"בנוסף, רמת הנאמנות וההזדהות של עובדי החברה עם ניהול מוסרי וערכי, הן הגורמים לבידול בסדנ"ו מחברות השקעה אחרות. אבל בסופו של דבר, הכל סייעתא דשמיא. אנחנו יכולים לקרוא את המספרים בצורה מסוימת ולהבין שיש כאן אפיק רווחי, אך לבסוף מתברר שטעינו".
גרוס: "כששמים הכל על השולחן ומתנהלים בנאמנות – יש סייעתא דשמיא. זו התמצית וזו המהות של החברה, וזהו גם שמה, בסדנ"ו".
האם קרה פעם שאמרת ללקוח "עזוב, אל תשקיע"?
גרוס: "ברור. לא פעם ולא פעמיים. אספר לך סיפור מעניין שאירע לפני כשנתיים בארה"ב. פנתה אלי אישה כבת 50 מברוקלין, שרצתה להשקיע בערך סכום של 30,000 דולר. כשהתעניינתי אצלה האם בעלה מודע לרצונה להשקיע, ענתה לי שבעלה לא רוצה שתשקיע כיוון שהוא חושש והוא מוכן להשקיע אך ורק בבנקים, אבל הכסף הזה שייך לה באופן פרטי והיא כן רוצה להשקיע. עניתי לה: אל תשקיעי! בכל מקרה את תפסידי. כיון שאם תרוויחי, תריבי עם בעלך שלא השקיע את כספכם, ואם תפסידי – הוא יכעס.
"לאחר יומיים הגיע אלי אדם שהזדהה כאח של אותה אישה, הוציא צ'ק, רשם עליו סכום הגבוה בהרבה ממה שרצתה אחותו להשקיע בתחילה, ואמר לי כך: זו פעם ראשונה שאני שומע שמישהו אומר לאחותי שלא כדאי לה להשקיע, וזה רק מוכיח לי שאפשר לסמוך עליך".
ד"ר כהן: "השקעות הן סיכון. מי שלא אוהב להסתכן שלא ישקיע. רק שכמובן צריך לדעת לבחור את האדם הנכון שישקיע עבורך את הכסף שלך".
גרוס: "אתן לך דוגמה. יש אנשים ששמו קצת כסף בצד לחתונת הילדים. להם אני אומר חד וחלק שלא ישקיעו את הכסף. הרי אם חלילה ההשקעה תרד לטמיון מה יהיה על גורל חתונת הילדים? רק שאם בכל זאת רוצים להשקיע בצורה נכונה, יש אפשרות לחלק את הכסף למספר קרנות, כי הסיכוי שכל הקרנות יפסידו את הכסף הוא קטן. ואם קרה שאחת הקרנות הפסידה את הכסף, הרי שנשאר רוב רובו של הסכום".
יש לי כרגע מיליון שקלים להשקעה. האם תמליץ לי להשקיע אותם אצלך או לקנות בסכום הזה דירה בירושלים?
גרוס: "קודם כל, אני רק שם לך את הנתונים מול העיניים ואתה תחליט מה לעשות בכסף שלך. אין מצב שאני משכנע מישהו להשקיע אצלי.
"עכשיו בוא נראה. אם אתה קונה דירה בירושלים ששווה מיליון שקלים, יש שתי אפשרויות: או שבעוד חמש שנים היא תהיה שווה מיליון ו-300 אלף שקלים, או שתפסיד ממנה 100 אלף שקלים. כלומר, לקחת סיכון של 100 אלף כדי להרוויח 300. לעומת זאת, אם תשקיע בסטארט-אפ רק את ה-100 אלף שקלים, יש גם שתי אפשרויות: או שתרוויח בעתיד מאות אלפי שקלים, או שתפסיד 100 אלף שקלים. כלומר, לקחת סיכון של 100 אלף כדי להרוויח כמה מאות. זה כל ההבדל".
אתה מפרסם בעיתונים של המגזר החרדי. האם באמת אתה פונה לאברכים שיש להם סכום כסף קטן בצד ומבקש מהם להשקיע את הכסף הזה?
גרוס: ראשית, אנו מציעים ולא מבקשים. אנחנו מרגישים שליחי ציבור עבור ציבור שאין לו הבנה מספקת בתחום ומשום כך כאשר מגיע משקיע, אנחנו מבררים קודם כל מה מקור הכסף ולמה הוא מיועד. אם אלו כספי חתונה או מטרה דומה, אנחנו ממליצים להשאיר את הכסף בבנק או בגמ"ח או לחלופין להשקיע במספר קרנות, כדי שלא להניח את כל הכסף בסל אחד, משום שחלילה יכול לצאת מזה הפסד גדול. ככלל, אני לא אתן לאברך להשקיע את כל כספו במקום אחד.
"שנית, לבסדנ"ו לא חסר משקיעים ברוך השם. אחת הסיבות שאני פונה לאברכים, ובכלל למגזר החרדי, היא כדי להנגיש בפניהם את המידע, את היכולת ואת האפשרות להשקיע. קודם כל שיידעו שיש להם כזו אופציה. רק לאחר שפונים אלי ומבקשים להשקיע, אז אנחנו מכוונים ומייעצים להם בהתאם לגובה הסכום ורמת הסיכון.
"בסופו של דבר, אנחנו רואים בחוש את הסייעתא דשמיא בעבודה עם ציבור משלנו. בתחילת הדרך יש כאלה שצחקו עלי עם הפטנט 'סקיי-סבר' עם המסוק ועוד השקעות. היום ברוך השם מי שצחק 'אוכל את הכובע'".

מסגרת:

ישראל – מעצמת סטראט-אפ
ישראל היא מעצמת סטארט-אפ, שיש בה בערך 8,000 חברות הזנק טכנולוגיות, כלומר אחת לכל 1,000 תושבים. מספר זה אין לו תקדים באף מדינה אחרת. מבחינה אבסולוטית, נראה שישראל היא מקום שלישי בעולם בכמות חברות ההזנק. ארה"ב וסין חולקות את שני המקומות הראשונים.
כמות הפטנטים לנפש היא אחד המדדים לחדשנות של מדינה. כל אחד שרושם פטנט, מלבד במדינתו, רושם אותו גם בארה"ב. בבדיקה של כמות הפטנטים לנפש בארה"ב לעומת שאר העולם, נמצא כי ישראל מספר אחת בעולם בכמות פטנטים לנפש הנרשמים בארה"ב; יותר מהאמריקאים עצמם. אין שום מקרה בעולם שבו מדינה זרה מגישה כמות פטנטים לנפש, כמו ישראל בארה"ב.
כמות הפטנטים המוגשים בארה"ב ומקורם בישראל היא בערך 56 פטנטים ל-100 אלף נפש, כשבארה"ב עצמה הכמות היא 54 פטנטים לכל 100 אלף נפש.

פוסטים שעשויים לעניין אותך:

"במקום החמישי בעולם". איך תעשו מזה כסף?

במדד החדשנות של 'בלומברג' שפורסם בינואר, זינקה ישראל למקום החמישי בעולם. אז מה יוצא לנו מזה? • ענקית הטכנולוגיה 'אינטל' תשקיע בישראל קרוב לארבעים מיליארד שקל ותגייס למעלה מאלף עובדים. למה היא עושה זאת, כמה פטנטים נרשמים בישראל מידי שנה ואיך עושים כסף מהתואר "אומת ההייטק"?   אומת ההייטק הם קוראים לנו. בישראל, המדורגת חמישית […]

השקעה חכמה במקום סכסוך עבודה

סכסוך העבודה שהוכרז במשק לאחר כמה שבועות של איומים מצד ההסתדרות, אמור להדליק נורית אדומה בקרב כל עמיתי קרנות הפנסיה, קרי, כולנו. כדי להבטיח את עתידכם אחרי גיל פרישה, עליכם למצוא אפיקי השקעה בצמיחה שיניבו תשואה נאה ויחסכו את הצורך לקושש קצבה מקרן הפנסיה ההסתדרות הכריזה סכסוך עבודה כללי במגזר הציבורי לטענתה בשל פגיעה בקצבאותיהם […]

  • אבי יוסף